סרט "המושל" : הממשל הצבאי שהוטל על אזרחי המדינה הערבים

فيلم " الحاكم" : الحكم العسكري الذي تم فرضه على مواطني الدولة العرب

מייד אחרי הכרזת הקמת המדינה ב-1948 הוכרז על הטלת שלטון צבאי במגזר הערבי הכבוש שנמצא בשליטת מדינת ישראל . הממשל הצבאי היה דומה לזה שהוטל על הגדה המערבית ורצועת עזה ב-1967 אחרי מלחמת ששת הימים, אבל הוא היה הרבה יותר אכזרי : עצר מוחלט מהערב עד הבוקר , ואסור לצאת מהישוב בלי היתר כתוב וחתום ע"י המושל הצבאי . אסור לצאת לעבודה בלי היתר. הממשל הצבאי הזה נמשך עד סוף 1966.

הבמאית הצעירה, דנאל אל־פלג, היא נכדתו של המושל הצבאי הישראלי שהיה אז אחראי על אזור המשולש צבי אל-פלג. היא ניצלה את ההזדמנות הזו , בעודו חי, כדי להפיק סרט שמתעד את התקופה האפלה ההיא . היא נעזרה בעשרות עדויות מהאזרחים הערבים שחוו את התקופה ההיא ואספה אינפורמציה במשך כמה שנים והוציאה אל האור סרט אמין, ככל האפשר, שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב פסטיבל ירושלים 2024.

הסרט מחזיר אותנו לתקופה ההיא וחושף אותה,. זו היתה תקופה קשה מאוד לאזרחים הערבים שהיו במצב של כיבוש והשפלה. נקבעו להם הגבלות על חיים ותנועה, הוטל עוצר, נדרשו היתרי יציאה ונסיעה מיוחדים וירי או מעצר היו גורלם של מי שהפרו אותם. גניבת אדמות והחרמתם נעשתה באופן ממוסד, בין אם אדמות פליטים נטושות ואפילו אדמות של אזרחים עם תעודת זהות ישראלית הגרים בתוך גבולות המדינה. כפרים נטושים למחצה ושטחים סביבם הוכרזו כאזורים צבאיים סגורים שהכניסה אליהם אסורה. לעיתים קרובות גם אלו הוחרמו לאחר מכן. הופקעו גם אדמות מאזרחים ובעליהם הפכו לפועלים שכירים באדמותיהם. הופעל לחץ על האזרחים הערבים להפוך משתפי פעולה עם גופים המודעים לצד מעצרים ומניעת תעסוקה למי שנמנע מכך ועד כהנה וכהנה.

ובאופן פרדוקסלי, הסרט מראה גם כיצד בתי הספר, והמוסדות השלטוניים בחברה הערבית רבים "חגגו " את יום העצמאות ושרו את השיר המפורסם אז : "בחג העצמאות של ארצי - הציפור שרה ומצייצת" כשברקע קושטו הישובים הערבים בכחול-לבן בלחץ המושל הצבאי. מנהגים אלו נמשכו עוד שנים רבות אחרי סיום הממשל הצבאי. הסרט עוסק גם בחיים האישיים והמשפחתיים של המושל הצבאי, שכן הבמאית היא נכדתו, והיא גילתה סודות משפחתיים במהלך חיפושיה אחר העובדות .

הסרט הוקרן במתנ"ס של טירה ביום ששי 6/12/2024 לקהל יהודי ערבי .

בדיון שאחרי הסרט התברר שהאזרחים היהודים והדור הצעיר הערבי לא ידעו את העובדות הללו על תקופת הממשל הצבאי שכן הנושא אינו נלמד או נזכר בבתי הספר או מחוץ לבתי הספר. לעומת זאת, דיברו אנשים שחוו את התקופה וסבלו ממנה אמרו בדיון שהסרט אינו נוקב מספיק, ושיש עובדות נוספות שלא נידונו בו. הבמאית אמרה שלא יכלה להתייחס לכל האירועים בסרט של שבעים דקות. כולם שיבחו את אומץ ליבה ואת עיסוקה בנושא שלא דובר עליו בחברה לנוכח מאמצים להסתיר ולשכוח אותו. התברר שמהקמת מדינת ישראל ועד היום היו רק שישה חודשים בלבד בתולדות המדינה ללא ממשל צבאי, והם מהתקופה של סוף שנת 1966, אז הסתיים הממשל הצבאי, ועד חודש יוני 1967, אז כבשה ישראל את הגדה המערבית ועזה, שם החל שוב ממשל צבאי אחר.

הסרט הזה מהווה ארכיון של תמונות וסרטונים נדירים שצולמו באותה תקופה.

מומלץ מאוד.