חוק הלאום הוא סימפטום בולט למחלה קשה שממנה סובלת הדמוקרטיה הישראלית.
ח"כ אבי דיכטר יזם את החוק בזמנו במסגרת מרוץ ההצעות וההצהרות הקיצוניות של הליכוד והימין. מגמת ההקצנה הימנית בחברה הישראלית ברורה, והיא אף התעצמה במהלך המלחמה.
יש לציין כי תמיכתם של חלק מחברי האופוזיציה בחוק עומדת בסתירה למאבק נגד ההפיכה המשפטית ולהפגנות בקפלן. זו גם אחת הסיבות למיעוט המשתתפים מקרב האזרחים הערבים במאבק זה.
הדמוקרטיה בישראל מוגבלת לרוב היהודי בלבד, וזו גם הפרקטיקה שעל פיה מתנהלת המדינה בפועל. נקודת השבר, שממנה אין חזרה, היא השלב שבו הרוב מונע מהמיעוט להשתתף בממשלה ולהיות חלק ממנה. במצב זה, הדמוקרטיה בישראל היא חלקית בלבד.
מציאות זו באה לידי ביטוי בתוצאות הסקר האחרון של מרכז גבעת חביבה בנושא יחסי יהודים-ערבים. ממצאי הסקר מראים כי כ-67% מאזרחי המדינה היהודים אינם מוכנים לקבל שותפים ערבים בממשלה, וכ-70% אינם סומכים על הערבים.
עם זאת, העובדה שכשליש מהחברה היהודית רואה בערבים שותפים לגיטימיים היא נתון חיובי ומעודד. נתון זה מעורר אופטימיות באשר לאפשרות לשינוי בעתיד.
שינוי המציאות הנוכחית הוא הכרחי אם אנו שואפים למדינה שבה כל אזרחיה שווים.
מפלגת "כל אזרחיה" שואפת לקדם שינוי זה ופועלת להגשמתו, תוך יישום עקרונות של שותפות ושוויון בייצוג בתוך מוסדותיה.
שותפות כנה, עשייה אמיתית, והגדלת הייצוג של ערבים בכנסת ובממשלה הם אתגרים משמעותיים, אך אנו מאמינים כי ניתן להשיגם.
כתב:
מוחמד יחיא, עו"ד
חבר מועצת כל אזרחיה